← Timeline
Avatar
Shmuel Leib Melamud

אם תשאלו כל עסקן חקלאות, הוא יספק לכם שלל סיבות אובייקטיביות־לכאורה לפער של 70-80 אחוז במחיר החלב באיחוד האירופי לעומת ישראל, לרעתנו: אנחנו מדינת אי, המזון לפרות יקר כאן פי 1.3 מבאירופה, האקלים החם מפחית את תנובת החלב, יש צורך לשמור על רפתות קטנות ולא רווחיות בגבולות הביטחוניים, ועלינו לשמור על "הביטחון התזונתי". אלא שהנתונים האובייקטיביים הם שתנובת החלב של הפרה הישראלית נמצאת במקום שני בעולם (אחרי דנמרק), 43% יותר מהפרה האירופית הממוצעת. גם הרפת הממוצעת בישראל גדולה פי 9(!) מהממוצע ביבשת. משק החלב שלנו יעיל טכנולוגית ובעל יתרון לגודל, אז למה זה לא בא לידי ביטוי במחיר?

לפי מבקר המדינה, חלק מהפער אכן קשור למזג האוויר, סוגיית הכשרות או עלות הגרעינים המיובאים מאוקראינה, אבל עיקר הבעיה היא במבנה: "ענף החלב בישראל הוא ייחודי בהשוואה לעולם וכן בהשוואה לענפי מזון אחרים בישראל, שכן על פי הוראות הדין המדינה מתכננת אותו ומפקחת עליו בכל שלבי שרשרת הייצור". השיטה הסובייטית הישנה והטובה הייתה נהוגה בחקלאות גם במרבית העולם המערבי במאה הקודמת, אבל "כיום, למעט מדינת ישראל, המדינה היחידה שבה קיימת אסדרה מדינתית של ענף החלב בכל שרשרת הייצור היא קנדה".

מבקר המדינה גילה שהחישוב של שכר הרפתנים נעשה על פי השכר הממוצע במשק (12,522 שקלים) ולא על פי השכר הממוצע בענף החקלאות (8,432 שקלים) – מה שהטה את מחיר המטרה כלפי מעלה באופן דרמטי. בנוסף, הנוסחה מתבססת על סקר רווחיות שנעשה בין הרפתות. לשיטת המבקר, "הכללתן של הרפתות המשפחתיות ההפסדיות בסקר החלב מעלה את מחיר המטרה לצרכן ומשמרת את הרווחיות הגבוהה של הרפתות השיתופיות". במילים פשוטות, שיטת החישוב מנצלת את המושבניקים הקטנים כדי להקפיץ את המחיר כלפי מעלה, ומי שנהנה מכך הם הקיבוצניקים. כמה נהנים? המבקר קובע שגובה ההטבה לרפתות השיתופיות נע בין 38 ל־196 מיליון שקלים בשנה.

הנתונים הללו מאירים באור אחר את הטיעון הקבוע בנוגע לחיזוק הפריפריה ולשמירה על ביטחון המדינה. כך למשל אמר שר החקלאות לשעבר אלון שוסטר, חבר קיבוץ מפלסים, בריאיון ל־ynet: "חקלאות היא גם פריסה גיאוגרפית, היצמדות אל הגבולות, מימוש ריבונות. היא היופי של הארץ הזאת, וזה אלמנט תרבותי ושימור מסורת שאנו מאוד גאים בה. חשוב לנו שתהיה פרנסה למושבניקים הקטנים, הזעירים, בגבול הצפון. אנחנו נאבקים על זה, כן. אין בזה שום בושה". הרעיון הזה שובה את ליבם של רבים, ברוח הציטוט המפורסם של טרומפלדור: "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון – שם יעבור גבולנו".

אלא שהניתוח של מבקר המדינה מצביע על הפער הדק בין ציונות לציניות: "המנגנון הקיים עשוי שלא לקדם את הרציונל שבבסיס חוק החלב לעניין חיזוק ההתיישבות בפריפריה", קובע המבקר. כך, רפתות יעילות, מפותחות ומבוססות, המייצרות חלב בעלות נמוכה, נהנות ממנגנון זה גם אם הן שוכנות במרכז הארץ. "לעומת זאת, רפתות משפחתיות קטנות, גם אם הן שוכנות בפריפריה, המייצרות חלב בעלות גבוהה – אינן נהנות ממנגנון מחיר המטרה ובממוצע הן מייצרות חלב בהפסד לאורך זמן רב".

https://www.makorrishon.co.il/opinion/613153/

👍4
To react or comment  View in Web Client