В июне 1952 г. несколько раз пытались подбросить бомбу в дом министра транспорта Давида Цви Пинкаса, отменившего движение общественного транспорта по субботам. Последняя "бомба"-хлопушка взорвалась, но никому не причинила вреда. "Террористов" поймали сразу же. Одним из них оказался журналист левой газеты "А-Арец". Дело сразу же попало на первые страницы газет, и тираж их вырос на 40%.
#fbmemories
Comments (1)
בליל שבת, 20 ביוני 1952, נזרקה פצצה אל מרפסת דירתו בתל אביב של שר התחבורה דוד צבי פנקס שכיהן כנציג מפלגת המזרחי.
פתיל הפצצה הוצת אך כבה בעת שפגע בקיר. למחרת היום, במוצאי שבת, בשעה אחת וחצי אחר חצות, נזרקה פצצה נוספת לדלת דירתו של השר ונגרם נזק רב לדירה, אך השר ובני ביתו לא נפגעו.
המשטרה לכדה את עמוס קינן ושאלתיאל בן יאיר בעת שיצאו מבניין מגוריו של השר, והשניים הועמדו לדין בחשד שהטילו את הפצצות, כמחאה על התקנה שהשביתה את תנועת המכוניות הפרטיות בישראל בשבתות לשם חיסכון בדלק.
בחקירתם במשטרה ניצלו השניים את זכות השתיקה. להגנתם טענו בבית המשפט המחוזי כי הזדמנו למקום המעשה, לאחר שקינן קיבל ידיעה אנונימית כי עומד להתרחש בו אירוע מעניין.
השופט זאב צלטנר קיבל את גרסת הנאשמים וזיכה אותם. המדינה ערערה על הזיכוי בבית המשפט העליון, אך הערעור נדחה מחמת הספק.
לאחר מותו של קינן סיפר יעקב חרותי, אף הוא איש לח"י לשעבר שהיה מעורב במספר מחתרות באותה תקופה, שסיפק את הפצצה לקינן בלא שידע מה יעדה. בהספד על קינן כתב אורי אבנרי כי קינן מעולם לא הסתיר ממנו את מעורבותו בהנחת הפצצות.
בספר "על דעת עצמו" מזכירה נורית גרץ רעייתו של קינן שיחה ביניהם בה הודה בפניה בהשלכת הפצצה.
השר פנקס נפטר מהתקף לב, חודשיים לאחר השלכת הפצצה.
לדבריו של קינן, כמוזכר בספרו הביוגרפי, המניעים למעשה היו תסכול של יוצאי הלח"י משלטון מפא"י. למעשה הכוונה הייתה ליצור הסלמה ולערער את שלטון מפא"י בארץ.
בעקבות הפרשה פוטר קינן מ"הארץ"
https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A1_%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%9F